אני מצויה בתכנונים ראשוניים של פרויקט חדש ונפלא – שילוט והמחשות לגן לאומי צבעי הרמון במכתש רמון.

גן לאומי צבעי הרמון מצוי בתהליכי הכרזה (ותודה לעמית מנדלסון על התיקון), עם השלמתו של פרויקט אדיר מימדים לשיקום שטחי החציבה והכרייה במרכז המכתש.

זהו גן לאומי, לא שמורת טבע, כיוון שאין כאן טבע לשמור עליו. הכל מלאכותי – הגבעות המדבריות שמכסות על בורות חציבה נטושים, הציפוי המדויק בלקט אבני מדבר שמכסה על שטחי עבודה, מגרשי חניה, משטחים שנגרסו עד דק בגלגלי המשאיות. בתהליך השיקום הנוף עוצב בדייקנות מירבית על מנת להחזירו למצבו טרום התערבות האדם,

אבל במקביל, פה ושם, הושארו שרידים מדוייקים של בורות החציבה, של תופעות גיאולוגיות מרהיבות שהתגלו בתהליך החציבה ואי אפשר היה לראות אותן אחרת או בשום מקום אחר.

מה אפשר לעשות שם?

נורא קשה להסביר ולהמחיש גיאולוגיה. רוב האנשים (וגם אני) מקבלים מבט זגוגי ברגע שמתחילים להראות להם סלעים שזזו ממקומם לפני 200 מליון שנה. אבל האמת היא שזה נושא מדליק, ועם קצת תירגול וקצת לימוד, העיניים מתחילות לקרוא את הסביבה בצורה חדשה לגמרי.

זה היעד שלי כאן, שמי שנכנס לציר, נסע לאורכו, עצר בנקודות, הלך קצת ברגל, קרא את השלטים וההמחשות, יצא מכאן עם יכולת קריאה חדשה, ברמה של כיתה א', אבל גם זה סוג של הישג.

אז מה יהיה כאן? השמיים הם הגבול, והתקציב הוא גבול יותר קרוב לקרקע. כרגע אני מפנטזת, ונראה מה יצא מזה לפועל.

כמה תמונות (מצולמות רע מאוד על ידי):

בקיר הזה החציבה נותר חשופה וגלויה, ומאפשרת לנו לראות את מרבית השכבות והצבעים המרכיבים את האזור הזה במכתש. 

הקיר המיועד למבואת הכניסה לציר צבעי הרמון

התנור הגדול הוא שריד יחיד שנותר בשטח ממפעל ענק לעיבוד חרסית דמוית צור, מחצב מקומי שמכיל כמויות גדולות של אלומינה, המשמשת בתעשיה לשימושים רבים. בתהליך שיקום השטח הוחלט לשמר את התנור הגדול שלתוכו הוכנסה החרסית דמויית הצור הגרוסה והממוינת מצד אחד, והאלומינה האפויה יצאה מהצד השני, ישר למפעל.

התנור מקרוב

עוד מבט לתנור

מבט ללוע התנור

שלט המפעל, מסותת להפליא באבן מקומית, נותר כאן גם הוא:

וזו החרסית דמוית הצור בכבודה ובעצמה. האלומינה מתחבאת בכתמים הלבנים: 

חרסית דמוית צור

החרסית דמויית הצור נחצבה מתוך "בולענים" השקועים בקרקע הגיר ומייצגים שרידים מתקופות שבמכתש רמון שרר אקלים טרופי וגשום. בתהליך החציבה רוקנו בולעני הגיר מהמילוי היקר, ומהווים כעת תצורות נוף ירח מרתקות.

בולען

סימני חציבה בדופן הבולען

מפגש בין שני סוגי מסלע

רואים את השבר הגיאולוגי כאן? השכבות האופקיות מפסיקות בנקודה מסוימת וממשיכות מטר מעל הנקודה הזו. משהו כאן נשבר והוזז ממקומו לפני מאות מליוני שנים.

שבר והעתק גיאולוגי

הדיונה הסגולה והמוזרה למראה הזו, היא תוצר הלוואי של עיבוד החרסית דמוית הצור, אשר הושארה בשטח ומהווה דיונה "מאדימית" מוזרה ומרתקת. אפשר להסתובב שם דקות ארוכות ולחשוב ששום מקום בעולם לא נראה ככה: 

מאדים עלי אדמות

המשך יבוא…