בית שביתת הנשק, או איך מגיעים להסכמות במרחב כל כך אלים

בשנות החמישים הקימה ישראל צריף על הגבול בין ישראל ומצרים. ועדת שביתת הנשק המשותפת לישראל ולמצרים נפגשה כאן פעמים רבות בחסות האו"ם, בניסיון לייצר כלים להידברות ולתקשורת, ולבלום את תקריות הגבול מהצד המצרי ואת פעולות הגמול מהצד הישראלי. גם הפרות הסכם שביתת הנשק בין המדינות נדונו כאן.
זו הייתה נקודה של תקשורת ושל משא ומתן במרחב סוער ואלים.

משה שרת וצוותו בביקור בבית שביתת הנשק, שנות ה-1950 (צלם חובב, ארכיון ציוני מרכזי)

אין הרבה תיעוד לפעילות במבנה. התמונה הזו היא היחידה שמצאתי מהתקופה שהבית היה פעיל. בעמודים הפנימיים של עיתונות שנות החמישים הוא כונה "הקילומטר ה-95", על שם מרחק הבית מירושלים:

המבנה היה נטוש שנים רבות, וניצב בשולי אתר "החץ השחור", שהנציח את פעולות התגמול של ישראל ברצועת עזה בשנות החמישים, ליד מה שנקרא פעם "סיבוב מפלסים". מישהו אמר לי שבקיבוץ בארי קראו למבנה "גן שקד", על שום דמיונו לגן שקד שבקיבוץ.

המועצה לשימור אתרים שימרה את המבנה לפני כעשור, אך רק לאחרונה הוחלט להפוך אותו לאתר ביקור פעיל.

שימור המבנה (המועצה לשימור אתרים)


יחד עם ועדת ההיגוי של פרויקט נחל שקמה, מרחב התיירות שהקימה מועצה אזורית שער הנגב בראשותו של ראש המועצה, אופיר ליבשטיין ז"ל ונציגי עמותת "חץ שחור" של הצנחנים, החלטנו לדבר כאן על משא ומתן. על כלים שמאפשרים להפוך את הסכסוך המר ביותר לכזה שאפשר לחיות איתו, לנהל אותו.

לתכנון, עיצוב וביצוע הפרויקט נבחר סטודיו אבידני מירושלים.

על הקירות מחוץ למבנה ייצרנו תצוגה שמספרת על המבנה ועל הפעילות שהתרחשה בו, על וועדת שביתת הנשק בין ישראל ומצרים, והציגה את ציר הזמן של הסכסוך הישראלי מצרי, עם סיום אופטימי. משא ומתן ארוך שנים יביא בסופו של דבר לחיים שלווים זה בצד זה.

בתוך המבנה פיתחנו משחק קבוצתי הנותן למשתתפים כלים לניהול משא ומתן. אמרנו שאותם כללים תקפים בכל סוג של אי הסכמה, ויכוח משפחתי, סכסוך עירוני, מלחמה בין מדינות או משבר עולמי. אם נדבוק בכלים לניהול משא ומתן – נגיע לפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. במרכז החדר נבנה שולחן דיונים גדול, שמקבל השראה משולחן הדיונים סביבו ישבו נציגי ישראל ומצרים במשא ומתן על הסכמי רודוס, 1949. סביב השולחן ישבו הנושאים והנותנים, ימונה מגשר שינהל את הדיון, והמשתתפים יתרגלו ניהול משא ומתן.

אמרנו שכל דבר נתון לדיון, וכל מחלוקת אפשר לנהל. אחד הפאנלים על הקירות דיבר בעד ונגד משא ומתן עם ארגוני טרור. וועדת ההיגוי עודדה אותנו להציג כל מחלוקת ככזו שניתן לפתור בדרכי שלום. כשהעלתי חשש שאנשים עלולים לכעוס על התכנים "השמאלנים" מידי, אמרו לי – "אל תדאגי, זה המרחב הכי שמאלני בישראל. כאן זה יעבור טוב".

בחול המועד סוכות ביצענו יום הצבה מרוכז. יום מרגש, שהביא לסיום עבודה של כמה שנים על הפרויקט.

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב בא לבקר, התרגש מאוד מהגשמת הפרויקט אחרי שנים של עבודה. קבענו יחד איפה יוצב שלט הקרדיטים, הצטלמנו לקמפיין הבחירות לראשות המועצה האזורית שהיה בעיצומו.

עודד וקורין אבידני, אני ואופיר ליבשטיין ז"ל בפתח בית שביתת הנשק, 4.10.2023


בשבעה באוקטובר התחולל ליד בית שביתת הנשק קרב מר. בקרב גבורה בלמו כוחות קטנים של משטרה וצבא מאות מחבלי חמאס שהתרכזו באזור אנדרטת החץ השחור במטרה לפרוץ לעומק מדינת ישראל. באותו בוקר נפל אופיר ליבשטיין בהגנה על ביתו ומשפחתו בכפר עזה.

בסיור שערכה במקום הנהלת המועצה לשימור אתרים נמצא שבית שביתת הנשק נפגע בצורה לא חמורה. החלונות נופצו, כמה פגיעות ירי בדלתות ובריהוט הפנים. הפאנלים נפלו מהקירות מעוצמת ההדף. עגלת הקפה לידו, שבחול המועד סוכות שקקה חיים, נבזזה ונשרפה. חצי שנה לאחר מכן, מרחב החץ השחור הוא שטח צבאי סגור. הקרבה לגבול רצועת עזה הופכת את האזור למסוכן ואסור בכניסה.


כבר מאתיים ימים אני מנסחת את הטקסט הזה והוא לא מרגיש לי מדויק. אבל לפני חודש בערך פנתה אלי שירי ארליך, מנהלת בית הפלמ"ח והציעה לי להציג את התצוגה הלא מוצגת של בית שביתת הנשק במסגרת התערוכה "סיפורים מהבית" שמוצגת בבית הפלמ"ח בין פסח ליום העצמאות. בתערוכה מציגים מוזיאונים מהנגב ומהגליל, שסגורים מאז ה-7.10. וגם בית שביתת הנשק מיוצג שם, כמייצג של מערך התיירות המפואר של הנגב המערבי, שמשלב טבע ומורשת באחד האזורים הכי אופטימיים והכי חבולים בישראל.

התצוגה על קיר הכורכר היפה של בית הפלמ"ח נראית לי פתאום נאיבית מידי, אופטימית מידי. האם אפשר עדיין לדבר על משא ומתן כשכל חוקי המשחק האנושי מתרסקים? האם יש לנו ברירה אחרת?

החלון המנופץ מהתצוגה שהוצבה ב-4.10 הפך לעוד שכבה מהסיפור של בית שביתת הנשק.

בית שביתת הנשק יפתח שוב, זה יקח זמן אבל זה יקרה. אנחנו נציג בו את התצוגה האופטימית שלנו על משא ומתן כדרך הנכונה להתנהל בעולם האלים שלנו, ונוסיף עוד רובד שיספר על מה שקרה כאן ב-7.10, היום שבו הוכח שאי אפשר לנהל משא ומתן עם כולם.

צוות התכנון וההקמה:

וועדת ההיגוי : מועצה אזורית שער הנגב, משרד מורשת, עמותת החץ השחור והמועצה לשימור אתרים.

מנהל הפרויקט: אלעד בצלאלי, המועצה שימור אתרים.

מנהלת פארק שקמה: ענת האס

אוצרת: שרון עמבר

עיצוב, פיתוח משחק וביצוע: סטודיו אבידני

פוסט זה פורסם בקטגוריה עבודות שלי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה