לפני שנתיים וחצי פירסמתי כאן פוסט פתיחה לפרויקט "מוזיאון חוצות ירוחם", sharonambar.com/2015/01/08/מוזאון-חוצות-ירוחם-פרויקט-חדש/
והגיעה העת לסכם.
מוזיאון חוצות ירוחם התרחב, התכווץ, התבזר והתמקד בתהליך ארוך שכלל שיתוף הציבור הירוחמי, מחליטנים מקומיים ומממנים חיצוניים ובסופו של דבר מתמקד בצריף צהוב על גבעת המעברה – בו מסופר סיפורם של ראשוני ירוחם, אשר התיישבו על הגבעה הנידחת הזו, בלי שממש שאלו לדעתם, בחורף 1951, ומאז נאחזים בה בציפורניים והקימו עיר לתפארת.
מיצב הצריף הוקם למרגלות "פסל הזהות" הנפלא של הפסל עזרא אוריון, על הגבעה עליה ניצבו צריפי העץ והפח של מעברת תל ירוחם.
המיצב, עשוי קורות מתכת צבועות בצהוב – כתום עז, מדמה את מרחב המגורים של מחצית הצריף, בו התגוררה משפחה שלמה.
על קירות הצריף ובחלונותיו, תמונות וסיפורים קצרים הלקוחים מארכיון הישוב, המספרים על החיים ב"הכי ספר שאפשר".
הסיפורונים נלקחו כלשונם מראיונות שביצעו אנשי "עתיד במדבר" עם ראשוני ירוחם, ואליהם צורפו תמונות המשלימות עוד פן בסיפור. (כל הסיפורים פורסמו כאן במלואם, הנה הראשון: sharonambar.com/2016/08/05/סיפורי-ירוחם-1/)
בחלונות הצריף שמנו תמונות נוף היסטוריות של המעברה במדבר. היא היתה כל כך אסתטית ונקיה למראה עם שתי שורות הצריפים הישרים והסימטריים בכלום המדברי מסביב. התמונות הודפסו על גבי זכוכית שקופה, אשר דרכה משתקף הנוף העכשווי של ירוחם, שיכונים, ווילות, כבישים ואזורי תעשיה. רק שרשרת ההרים הרחוקים זהה לחלוטין בתמונה ובנוף העכשווי.
בצד מיצב הצריף הצבנו את ציר הזמן של ירוחם. חמישה עשורים, מ-1951 ועד 2011. כל עשור מספר סיפור של קושי והישרדות, אומץ לב וחיי יום יום במדבר. בצד כל טקסט שמנו תמונה שנלקחה מפרויקט "ירוחם נגלית לעין" של יד בן צבי. בפרויקט זה, המתקיים במקומות רבים בישראל, סורקים תושבים את אלבומי התמונות הפרטיים שלהם, ורוקמים אותם לתוך הסיפור ההיסטורי הכללי, מרחיבים ומעדנים אותו בעוד ועוד חוטי סיפור, אשר מספרם כמספר האלבומים הנסרקים.
התמונות מאלבומי ירוחם מספרות סיפור מקביל להיסטוריה הכללית, היבשה ולעיתים הקשה של הישוב. התמונות מציגות חיים משפחתיים, נעימים, מחויכים, הנותנים רובד אנושי לנתונים היבשים ומעשירים אותם ברגש.
כך למשל, ב-1973, באחד העשורים הקשים ביותר בתולדות ירוחם, הצטלמו האחים מיכאל וציפורה קריספין, במיטב האופנה העכשווית, למסיבת יום העצמאות:
בצד הצריף שוחזר מבטון ומתכת שלט הכניסה ההיסטורי למעברה, וזה הפריט היחיד במקום שמשחזר את המראה ההיסטורי, כמעט (טוב, למעט הצהוב).
עופר ואני השלמנו את עבודתנו בירוחם. מכאן ואילך המקל עובר לתושבי המקום, שימלאו את הצריף בתוכן, ישתמשו בו ככל העולה על רוחם, וכמה שיותר, וישמרו עליו מפגעי אדם, מזג האוויר והזמן.
קרדיטים:
יזמות, ניהול והובלה – נירית שלו כליפא ועדי עופר, יד בן צבי
עיצוב, פיתוח, ניהול ודחיפה בעליה – עופר קוטלר
אוצרות וכתיבה – שרון עמבר
עיצוב גרפי – יעל קלדרון ואורנה אלבוים
עריכת תכנים והגהות – בתיה עופר
ביצוע – מתכת אמילי, אבי מלול, ירוחם
יציקות בטון – רוני בן ישי ואליעזר אוחיון, ירוחם
חשמל – שלמה קריספין, ירוחם
ניהול מקומי –אורלי רייכר ודבי גולן, עתיד במידבר, ירוחם
ניהול ביצוע – חכ"ל ירוחם
הורי היו מראשוני המעברה בתל ירוחם. משה/לייב ראובן ושרה סין טובה שניהם עולים מרומניה והם סיפרו לי על המקום וזיהו את האתר בתמונה .
אני חושב שאתה מטורף זה מקום שכוח אל רק למרוקאים
פינגבאק: טיול בירוחם ובסביבתה - אפקים מטיילים