תוצאות מחקר קטן שעשיתי בעקבות תמונה של שועל צוקים מסכן

עדכון, 25.2.17: בשלושת הימים מאז פורסם זכה הפוסט הזה לכמעט 1700 צפיות, הוא שותף על ידי הדף של הספריה הלאומית בפייסבוק ואחרים, ובזכות החשיפה הזו הצלחתי להשלים את החוליה החסרה והמסיימת של הסיפור הזה, והיא מצורפת למטה.

מצאתי את התמונה הזו בארכיון הספריה הלאומית, כחלק מחיפוש תמונות היסטוריות של אנשים בעין גדי, עבור תערוכה שאני אוצרת למבואת נחל דוד (ועליה אספר ביום אחר).

זו התמונה:

%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%93%d7%99-1956

משהו בתמונה הטריד אותי. לא הצלחתי להבין את הסיטואציה המצולמת בה. לא הבנתי מי הנערים ולמה הם אוחזים בשועל, שנראה פצוע ומפוחד. האם הם מטפלים בו? האם הם משתעשעים בו? איך הוא נפצע? איך הם תפסו אותו?

כל שידעתי היה כותרת האלבום ממנו נסרקה התמונה הזו: "אלבום אריה בן גוריון, סיור י"ב לניצנה ולאילת, 1957". התמונה ניצבה בין תמונות אחרות שצולמו בנחלי עין גדי והיה לי ברור שצולמה בעין גדי.

למדתי קצת על בעלי חיים בעין גדי לצורך פרויקט השילוט בשמורה וזיהיתי את השועל – זה שועל צוקים, שועל קטן עם זנב גדול, נדיר מאוד וחי במצוקי עין גדי. אבל לא ידעתי עליו שום דבר מעבר לזה.

קבוצות נושאיות בפייסבוק הן מקור מידע אינסופי בכל תחום שבעולם, אז שאלתי בקבוצת חובבי וחוקרי הזואולוגיה "יונקי הבר של ישראל" ומיד עוררתי המולה קטנה. כנראה שזו תמונה לא מוכרת שמתעדת תפיסה לא מוכרת של שועל הצוקים, בערך עשרים שנה לפני ששועל הצוקים זוהה לראשונה בישראל.

המשכתי לקרוא וגיליתי ששועל הצוקים נלכד וזוהה לראשונה על ידי הכומר, חוקר הטבע והארכיאולוג האמריקאי סלה מריל, שהסתובב באזורנו בסוף המאה ה-19. מריל לא היה מהחוקרים הידועים ביותר של ארץ ישראל שעברו כאן באותה תקופה, אבל הוא כנראה היה צייד מצויין. אוסף הפוחלצים הענק שלו הועבר לאחר מותו לאוניברסיטת הרווארד ובו שני שועלים שמריל צד באזור מרסבא, אותם הגדיר כ"שועל היפה ביותר שראיתי מעודי, ועד כמה שידוע לי הוא חדש לפאונה הארצישראלית" (אצל עזרא חדד, ארץ וטבע 6). אבל מריל חשב שהוא תפס שועלי חולות, ורק במחקר חוזר שנערך לאחרונה התגלה שהוא תפס למעשה שועלי צוקים.

מדלגים לשנות ה-70 של המאה ה-20. החוקרים גיורא אילני ודוד מנינגר צפו בשועלים מיוחדים למראה באזור מצוקי עין גדי (בטח בזמן שחיפשו נמרים), אבל רק בשנת 1981 הצליחו ללכוד את שועל הצוקים הראשון, והגדירו אותו כמין שועל חדש בישראל.

ובחזרה לטיול המיתולוגי של כיתה י"ב משנת 1957, שכפי שמתברר מצאו בבלי דעת את שועל הצוקים למעלה מ-20 שנה לפני גיורא אילני.

שועלים וצוקים זה יפה מאוד, אבל אני מתעניינת יותר בבני אדם, ועדיין הסתקרנתי לפענח את הסיטואציה המוצגת בתצלום הזה.

קראתי קצת בויקיפדיה על אריה בן גוריון, בעלי האלבום. ממייסדי קיבוץ בית השיטה, איש חינוך ותרבות, מקים ארכיון החגים הבין קיבוצי. בן אחותו של דוד בן גוריון. אז אני מניחה שהחבר'ה בתמונה הם מבית השיטה, הגיוני.

בעזרתה של אביטל אפרת, מנהלת מוזיאון העליה הראשונה ובת קיבוץ בית השיטה הגעתי לחגי בן גוריון, בנו של אריה, והוא ענה לי כך (וכמיטב המסורת המשפחתית, בלי שימוש במילה "את"):

"תמונה זו צולמה על ידי אריה בג בטיול של בני נמלה ואילה למדבר יהודה בשנת 1956/7
בתמונה מופיעים פיני קורן
יעקב המאירי אוחז בשועל
אבינועם לוי
ראובן דובזינסקי, שמואל לוין, וינון מקבוצת נמלה
וכן שבו אוחז בכף והוא בטח צד השועל כמסורת באותה תקופה לשים בלילה מלכודות לחיות שונות
לצורך לימוד.
אכן שועל הצוקים הנו חיה נדירה שמ-1870 אין לה איזכור בכתובים עד1981
אך בני בית השיטה הם המגלים האמיתיים הרבה שנים לפני כן ומגיע להם כל הקרדיט
בתודה על תשומת לבך ואפשר להשתמש בתמונה עם האיזכור המתאים
חגי בג."

ובכן, בני קבוצות נמלה ואילה מבית השיטה ומורם המיתולוגי לטבע, שבו (שבתאי לוי) ערכו פעילות לימודית בעין גדי, אשר כללה, כנראה כנהוג באותה תקופה, גם הנחת מלכודות ונראה מה יתפס, ותפסו שועל צוקים, ואולי פצעו אותו ברגלו וחבשו אותה ואז אולי שיחררו אותו בחזרה.

ומכאן תחושת אי הנוחות שהצילום הזה עורר בי. כי לא ידעתי להחליט אם הם תלמידים או ציידים, אם הם מצילים את השועל או צדים אותו. ובכן מסתבר שגם וגם, וככה עשו אז.

אז מה היה לנו?

ארכיאולוג אמריקאי שהוא גם זואולוג חובב וצייד מצטיין שמצא ולא ידע מה מצא

מורה מיתולוגי לטבע ששוב מצא ולא ידע מה מצא

וחוקר נמרים מיתולוגי שחיפש נמרים ומצא שועל צוקים.

ואיזו מחשבה על גלגוליו של חוקר הטבע – מצייד ומפחלץ, לצייד ומחנך, לחוקר הטבע בן ימינו שמצויד במצלמה וזה מספיק בדרך כלל.

הנה שועל צוקים פותח את סרטו הקצר של אייל ברטוב על טורפי לילה בישראל:

 

בעקבות חשיפה של הפוסט בפייסבוק כתבה לי יעל פרג:

"אמא שלי, מאירה פרג, היתה בטיול הזה. היא מספרת שיעקוב המאירי לכד את השועל במלכודת והרגל של השועל נפגעה. הם לקחו אותו לקיבוץ, טיפלו בו והוא נשאר בפינת החי בקיבוץ. בתמונה יעקוב המאירי, פיני קורן, ציצו, שבו,, שמואל לוין, אבינועם לוי, ראובן דובז'ינסקי."

וכן כתבו לי כמה אנשים על שבו, איש המדבר, "הכרתי אותו היטב בסיני, סקרן, ידען, כריזמטי ומתודיסט לעילא".

אני באמת שמחה שהסיפור הקטן הזה נגע לליבם של רבים כל כך. אם אמצא מתישהו צילום של שועל הצוקים בפינת החי של שבו בקיבוץ בית השיטה, זה יהיה באמת מושלם, אבל גם מה שמצאתי עד כה מספק לגמרי.

ולעוד מידע על כל מה שנאמר כאן:

על סלה מריל:

http://www.yardbirdsil.info/company/haim/Merill%20Selah.pdf

אלבום אריה בן גוריון בספריה הלאומית:

http://merhav.nli.org.il/primo_library/libweb/action/search.do;jsessionid=D1573DAA88A5F5CA376E5BCA1A8DBC6A?ct=facet&fctN=facet_topic&fctV=%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F%2c+%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&rfnGrp=1&rfnGrpCounter=1&dscnt=0&dum=true&indx=1&tab=default_tab&dstmp=1487687104606&srt=rank&vl(freeText0)=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&vid=NLI_Photo&fn=search&ct=search&mode=Basic

על אריה בן גוריון:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F

על שבו, שבתאי לוי, הילד התימני מירושלים, המורה המיתולוגי לטבע וחוקר הבדואים מבית השיטה:

http://www.beithashita.org.il/2016/11/05/%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%91%D7%95-%D7%9C%D7%95%D7%99/

ועל שועלי צוקים באתר "מן השדה":

http://www.wildisrael.com/?q=content/%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות על, עבודות שלי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על תוצאות מחקר קטן שעשיתי בעקבות תמונה של שועל צוקים מסכן

  1. tootrees3 הגיב:

    מעניין ומקסים

  2. יעקב הגיב:

    אהבתי מאוד את הכתבה שלך שרון.
    האמת, גם אני הייתי אחד התלמידים הנערצים של שבו, ביליתי אתו לילות במדבר מחכים לצוד חיה ורק ללימוד, אני צעיר מהחבורה הזו שבתמונה, אחותי הגדולה היתה בכיתת נמלה, אשאל אותה על הארוע.
    תודה לך
    שולמי יעקב
    בית השיטה

  3. שי שושני הגיב:

    שמי שי שושני, בזמנו מקבוצת נמלה בבית השיטה.
    אכן צדנו את השועל בטיולנו כאמור למטרות לימוד והכרת הטבע.שמנו מלכודות בלילות ובימים היינו לומדים על בעלי ההחיים ומשחררים אותם לטבע.מאחר שהשועל נפגע ברגלו לא ניתן היה לשחררו לטבע ונאלצנו לקחתו עימנו לקיבוץ לפינת החי שהיתה בהשגחתו של עזריה אלון ז"ל ואני הייתי האחראי לה באותה תקופה.גידלתי אותו עוד זמן רב אח"כ.בשלב מסויים התגייסתי לצבא ולא ידוע לי מה היה ההמשך וכמה זמן שרד.אני זוכר שזיהינו אותו,כנראה בטעות ,כשועל פנק.לציין שהיינו קבוצה של חובבי טבע כשהמורה לטבע שלנו היה עזריה אלון המיתולוגי.עדות נוספת אתם יכולים לקבל מיעקב המאירי בבית השיטה.

    • sharonambar הגיב:

      שלום שי, תודה רבה על התגובה והסיפור. אתה מופיע גם בתמונה עם השועל? אני מנחשת שהפוסט הזה פורסם איפשהו בסופש האחרון, כי פתאום יש לו שוב המון כניסות. איזה כיף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s