סיפורי ירוחם 7

"היה בית כנסת אחד. אחר כך במשך הזמן כשהישוב התחיל לגדול אז…בנו בית כנסת מרוקאי, אבל גם רומנים היו הולכים לשם. אני לא הסתדרתי כל כך טוב עם הרומנים. הרומנים לא באים להתפלל, רק לשאול מה יש בסיר שלך, מה אתה מבשל, מה אשתך עושה, מה שלא היה מקובל עלי, ופה אני יודע שבאתי לבית הכנסת, ידעתי שאני צריך להתפלל".

(יהושע פרץ, הגיע לירוחם מרומניה בשנת 1955)

בתמונה: שמחה קריספין והנכדים  על רקע בית הכנסת "הבאבא דודו",  ששכן באחד מצריפי המעברה הראשונה, 1980. (מקור: אלבום שמחה קריספין, ירוחם נגלית לעין)

באבא דודו

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על סיפורי ירוחם 7

  1. יאיר קלייטמן הגיב:

    נראה לי שנפלה כאן טעות. יהושע פרץ מרומניה ? (נשמע לי יותר ממרוקו…)

    • sharonambar הגיב:

      ועדיין, בכל זאת, מרומניה.

      • אבי פיקאר הגיב:

        אני חושב שלזו טעות שהוא עלה מרומניה מהסיבה הפשוטה – מספר העולים ילידי רומניה שהגיעו לארץ ב-1955 היה 235. כלומר אין עלייה מרומניה בשנה זו והעולים משם הגיעו מארצות אחרות [אנחנו גם יודעים את זה ממקורות אחרים]. מספר העולים ממרוקו שהגיעו בשנה זו – 24,994 ורובם נשלחו לעיירות פיתוח. כך שגם בגלל שאנו מכירים כירוחמים פרץ רבים וגם בגלל הסטטיסטיקה – סביר להניח שהוא עולה ממרוקו. מדבריו גם עולה שהרומנים הגיעו לבית הכנסת של המרוקאים אבל הוא לא הסתדר איתם. כלומר הרומנים זה האחרים.

      • sharonambar הגיב:

        לא הכרתי את האיש, הציטוט בשמו לקוח מראיון ארוך איתו שנמצא בארכיון העירוני של ירוחם, ובו כתוב שעלה מרומניה. יותר מזה אינני יודעת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s