"בצרכניה היה הכל: דגים מלוחים, ירקות, קרח, בשר. היו מקבלים את האספקה הרגילה, שהיתה בהקצבה, והיו מביאים קרח מבאר שבע כי לכולנו היו מקררים על קרח. כאשר הגיע הקרח כבר היה לו באמצע חור, והרבה זמן הוא לא החזיק. אפילו נפט מכרנו שם. המצרך הכי חשוב היו זכוכיות למנורות (עששיות). זה היה מצרך מאוד חשוב כי זה תמיד היה מתפוצץ." שולמית מאיר, הגיעה לירוחם ב- 1953
בתמונה: עולה מרומניה וילדיו על רקע בית החרושת לקרח שנבנה ב-1954
אוצרת נודדת 