למרות שבכל האתרים הרשמיים ברשת כתוב שהמוזיאון עדיין בשיפוצים, למעשה הוא נפתח מחדש אחרי שידרוג רציני כבר לפני לפני פסח. ביקרתי בו השבוע די במקרה, אבל בהתאמה מלאה ליום העצמאות.
בכניסה ומחוץ לשער הרשמי של המוזיאון – שריד מהצוללת דקר, תצוגה שבעצם משתלבת במרחב כפסל עירוני לכל דבר.
הביקור במוזיאון כולל מעבר בין כמה חללי תצוגה בנויים, ושיאו ביקור בבטן אוניית מעפילים וכן בתוככי ספינת חיל הים וצוללת (את הצוללת משום מה פיספסתי בביקור הזה).
חללי התצוגה שעוסקים בהעפלה נקיים מאוד, כמעט ואינם כוללים תצוגה פיזית, תמונות או מוצגים, ומרכזם – סרט. בכל חדר מוצג פרק מתולדות ההעפלה, ממחנות העקורים באירופה, דרך קפריסין, לארץ ישראל. הסרטים מעט ארוכים ולא כוללים באופן מופגן גימיקים עכשוויים, אלא בעיקר ראשים מדברים וקטעי ארכיון. אבל הם עשויים מעניין וטוב, עם דגשים על דמויות נשיות, על הגיבורים הקטנים, על הסיפור הלא סטנדרטי (עדה סירני מככבת כגיבורה נשית ואנטיתזה לגיבורי המלחמה, והגדעוניות שבחדרי הקשר שולטות באוניות). אני נהניתי, מעניין איך יגיבו קהלים פחות אוהבי דוקו.
עד שהגעתי לתצוגה המרכזית במסלול ההעפלה שנמצאת בתוך אוניית המעפילים "אף על פי כן" אני מודה שהייתי מעט מאוכזבת. עוד חדר ועוד סרט שאפשר לראות גם בבית בערוץ 8. אבל לסרט המרכזי שמוקרן בין דרגשי השינה בבטן האוניה הדחוסה אין תחליף, והוא בהחלט יוצר את האפקט הנדרש.
השירותים על אוניית המעפילים עם "גברים" ו"גברות" בכל השפות שדוברו על האונייה, כנראה. השירותים תלויים מעבר לדופן ובקרקעיתם חור, ישר למים.
מזוודות בטון בכניסה ל"אף על פי כן":
התצוגה המחודשת כוללת את מסלול ההעפלה, ומעבר לה – התצוגה הוותיקה של כלי מלחמה וכלי שייט, שלא צריכים הרבה כדי להסעיר את דמיונו של כל ילד, גם אם הוא מבוגר.
אני הסתובבתי באתר לבדי, ולא הצלחתי להבין עד הסוף אם הביקור במקום מודרך או בתנועה עצמאית, לטעמי הוא יכול לשאת את שתי האפשרויות, וזה מצוין. על הרצפה פזורים חיצים יפים שמסדירים את מסלול התנועה בחלק המובנה של המוזיאון, אם כי לא באופן מושלם.
שלטי ההסבר הם מדבקות שמודבקות על משטחי אלומיניום. פתרון יפה ומתכלה במהירות. שווה לעקוב אחרי התחזוקה של הפיתרון הזה לאורך זמן.
זה המוצג הכי מרגש בעיני במוזיאון, שמוכיח שוב שאין תחליף לממצא אמיתי. המצוף של הצוללת דקר, שבמשך שנים היווה אות חיים אחרון ויחיד מהצוללת שנעלמה בתהומות הים:
בשורה התחתונה: מוזיאון מעניין, מגוון, מעט שמרני באופן התצוגות שלו, ילדים ומשפחות חובבי נשק והיסטוריה יאהבו אותו מאוד.