פסל אבוד בין הקוצים, ומחשבות על שימור

בכניסה לירוחם, ליד תחנת הדלק ניצב כבר 55 שנים פסל נהדר.

את הפסל יצר הפסל והצייר בצלאל ש"ץ ואת אריחי הקרמיקה הכין הצייר איצ'ה ממבוש בהנחייתו.

הפסל בנוי קוביית בטון, ועליה מוצמדים אריחי קרמיקה המציגים תמונות מדבריות – תנכ"יות נאיביות בסגנון כנעני, שהיה כל כך פופולרי בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת ועושה קאמבק מפואר בקרב אספנים כיום. על הפסל כתובת: "מפגש האבות" ובאנגלית " The Patriarchs inn".

פגשתי בו השבוע, במסגרת סיור מקדים לפרויקט שאני מתחילה בירוחם ואספר עליו בהמשך.

מי הזמין את הפסל? מהו מפגש האבות ומי היו אורחיו? רב הנסתר על הנגלה. כשאדע יותר – אעדכן.

חלפו השנים. הפסל נחבא אל הכלים, הסתתר בין הקוצים, הסווה את עצמו בשכבות של אבק ושרד. הפונדק המדברי שהפסל קישט את כניסתו ננטש מזמן, תחנת הדלק החליפה בעלים, ירוחם שבראש ההר התפתחה וצמחה והפסל ישב לו בשקט וחיכה.

ועכשיו ירוחם בתנופת בנייה. לידה צומחת במהירות עיר הבה"דים שעתידה להזרים דם חדש באזור כולו, וגם תחנת הדלק מחדשת את פניה. את מבנה האבן הישן של מפגש האבות הישן מחליפה קוביית זכוכית חדשה, ואיזו רשת בתי קפה מהמרכז תפתח שם סניף שישרת את כל החיילים והעובדים במפעלים הסמוכים.

היזם של בית הקפה קיבל את הפסל בירושה והתחייב לטפל בו יפה. את השלט ניקו, צבעו מחדש בשחור בוהק והעבירו למקום חדש, בקדמת בית הקפה.

רק מה? מרוב כוונות טובות הפסל נפגע קשה. כמה אריחים מרכזיים נשברו ושבריהם אבדו, הצבע השחור מבריק מידי וצבוע גרוע. טיפות צבע מכתימות את אריחי הקרמיקה היפים. עופר ידידי מניח שקבלן הביצוע העביר את הפסל למקומו החדש באמצעות שרשרת שהשחיל בפתח במבנה הבטון והרים אותו עם מנוף בחוסר זהירות משווע.

אז עכשיו מגוייסים כולם, מועצת ירוחם, ויד בן צבי, וקרן אתרי המורשת של משרד ראש הממשלה, וקרן שץ שמטפלת בעיזבון בוריס ובצלאל שץ, והרי את מה שנשבר אי אפשר באמת לתקן.

ואני חושבת שהיה יותר טוב לפסל בקוצים.

כמה תמונות של לפני ואחרי שצילם עופר קוטלר בשנה האחרונה, בהפרש של כמה חודשים:

לפני:

o_193i88mj81d0sc61cip1k2hstq2c

o_193i88mj71r5v1u3s52vli71bnm23o_193i88mj71e0u8l2g5n15r03bb22o_193i88mj615ae12oj86koor4r120

אחרי:

o_193i88mj516fm1n2f1l9s1t49adu1lo_193i88mj6pfl1malk03ols18sa1oo_193i88mj6102t19if45p1krnr911qo_193i88mj516fm1n2f1l9s1t49adu1l

 

החתימה של בצלאל ש"ץ, והתאריך – 1959

o_193i88mj718e31b5a1n5jvabsl21

ושל האמן המבצע – איצ'ה ממבוש:

o_193i88mj71rr312d03u0nh013k425

 

התמונה המרכזית בפסל, לפני כמה חודשים שלמה והיום שבורה:

o_193i88mj514b21e4q624g9s1af01g

 

o_193i88mj67nju8b1smb1d8a1qet1sכמה קישורים משכילים:

בצלאל ש"ץ:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A5

איצ'ה ממבוש:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A6'%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A9

וההתיחסות היחידה שמצאתי למפגש האבות ברשת:

http://www.ofra-alyagon.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D.html

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מחשבות על, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s