בכניסה לירוחם, ליד תחנת הדלק ניצב כבר 55 שנים פסל נהדר.
את הפסל יצר הפסל והצייר בצלאל ש"ץ ואת אריחי הקרמיקה הכין הצייר איצ'ה ממבוש בהנחייתו.
הפסל בנוי קוביית בטון, ועליה מוצמדים אריחי קרמיקה המציגים תמונות מדבריות – תנכ"יות נאיביות בסגנון כנעני, שהיה כל כך פופולרי בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת ועושה קאמבק מפואר בקרב אספנים כיום. על הפסל כתובת: "מפגש האבות" ובאנגלית " The Patriarchs inn".
פגשתי בו השבוע, במסגרת סיור מקדים לפרויקט שאני מתחילה בירוחם ואספר עליו בהמשך.
מי הזמין את הפסל? מהו מפגש האבות ומי היו אורחיו? רב הנסתר על הנגלה. כשאדע יותר – אעדכן.
חלפו השנים. הפסל נחבא אל הכלים, הסתתר בין הקוצים, הסווה את עצמו בשכבות של אבק ושרד. הפונדק המדברי שהפסל קישט את כניסתו ננטש מזמן, תחנת הדלק החליפה בעלים, ירוחם שבראש ההר התפתחה וצמחה והפסל ישב לו בשקט וחיכה.
ועכשיו ירוחם בתנופת בנייה. לידה צומחת במהירות עיר הבה"דים שעתידה להזרים דם חדש באזור כולו, וגם תחנת הדלק מחדשת את פניה. את מבנה האבן הישן של מפגש האבות הישן מחליפה קוביית זכוכית חדשה, ואיזו רשת בתי קפה מהמרכז תפתח שם סניף שישרת את כל החיילים והעובדים במפעלים הסמוכים.
היזם של בית הקפה קיבל את הפסל בירושה והתחייב לטפל בו יפה. את השלט ניקו, צבעו מחדש בשחור בוהק והעבירו למקום חדש, בקדמת בית הקפה.
רק מה? מרוב כוונות טובות הפסל נפגע קשה. כמה אריחים מרכזיים נשברו ושבריהם אבדו, הצבע השחור מבריק מידי וצבוע גרוע. טיפות צבע מכתימות את אריחי הקרמיקה היפים. עופר ידידי מניח שקבלן הביצוע העביר את הפסל למקומו החדש באמצעות שרשרת שהשחיל בפתח במבנה הבטון והרים אותו עם מנוף בחוסר זהירות משווע.
אז עכשיו מגוייסים כולם, מועצת ירוחם, ויד בן צבי, וקרן אתרי המורשת של משרד ראש הממשלה, וקרן שץ שמטפלת בעיזבון בוריס ובצלאל שץ, והרי את מה שנשבר אי אפשר באמת לתקן.
ואני חושבת שהיה יותר טוב לפסל בקוצים.
כמה תמונות של לפני ואחרי שצילם עופר קוטלר בשנה האחרונה, בהפרש של כמה חודשים:
לפני:
אחרי:
החתימה של בצלאל ש"ץ, והתאריך – 1959
ושל האמן המבצע – איצ'ה ממבוש:
התמונה המרכזית בפסל, לפני כמה חודשים שלמה והיום שבורה:
בצלאל ש"ץ:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A5
איצ'ה ממבוש:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A6'%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A9
וההתיחסות היחידה שמצאתי למפגש האבות ברשת: